הפחד הוא החבר הכי טוב שלנו והאויב הכי נורא שלנו. הוא אזעקה של הנפש שלנו שמאותתת לנו ומזהירה מפני סכנה. הפחד מסמן לנו שעלול להתרחש משהו, שאיתו לא נצליח להתמודד ואותו לא נצליח לשאת. הוא שומר ומגונן עלינו, ולצערנו הוא "מגן" עלינו גם מפני התפתחות ושינויים רצויים, מפני הצלחה ומפני כל מה שאנחנו רוצים בחיים האלה.
לרוב הפחד הוא מפני משהו שנמצא בעבר או בעתיד. אם מתקיים כרגע פחד, זה אומר שכבר חווינו את זה בעבר, והנפש שלנו עיצבה דפוס דומיננטי מסויים, שמגיב לנסיבות דומות. ואם בנסיבות האלה היה משהו שפעם גרם לנו נזק, אז הנפש תפעיל את הדגלים האדומים ואת אזעקת הפחד שכמו סירנה עולה ויורדת יאותת לנו על סכנה. ידוע לרוב, שיש שלוש תגובות של פחד, שהן למעשה שלוש יציאות מהפחד והן: הילחם, ברח, קפא.
כשהפחד משתק ככה את האקטיביות שלנו, וכשאנחנו לא יכולים לעשות את מה שאנחנו רוצים, אנחנו תמיד צריכים לחפש את סיבת הפחד.
בילדות קרה אירוע או סדרת אירועים שהשפיעו עלינו לרעה, פגעו העליבו וכיווצו. הנפש זוכרת את החוויה, ובהמשך החיים כשנתקרב למשהו דומה, מערכת האזעקה תופעל. זה כמו אור אדום ומחסום לפני פסי רכבת – המערכת האוטומטית עוצרת את הכל.
אם ביטוי עצמי גרר בעבר ביקורת או בושה אז אני יחסום את עצמי מלהתבטא בצורה חופשית. אם כסף יכול לעורר כאב ישן, כסף ייחסם בדרך כלשהי מחיי או ינהל אותי בצורה לא מודעת. אם זוגיות או מערכת יחסים קרובה יעוררו כאב או פחד מנטישה אז אני יעשה מעקף כדי לא לחוות את זה שוב.ככה הנפש שגוננה עלינו מפני כאב עצום, מצד אחד, לקחה מאתנו גם משאבים אדירים מצד שני.
בפסיכותרפיה גוף-נפש מתחילים להכיר את המערכות השונות וההקשרים בינהם ולנטרל את חווית הסכנה של הגוף בדרכים שונות. ראשית, מזהים איך הפחד מתבטא בגוף דרך מתחים, שינויי נשימה ותחושות פיזיות שונות. לאחר מכן יוצרים תחושת בטיחון בגוף דרך תרגילי נשימה, תנועות עדינות והפעלת מערכת ההרגעה הטבעית של הגוף.
המטרה היא להפוך את הפחד ממעצור להכוונה, כך שהוא ימשיך להגן עלינו מפני סכנות אמיתיות אבל לא יחסום אותנו מלחיות את החיים שאנחנו רוצים.